ה-BAG | 1. התקליט הראשון שקניתי
אני חושב שהתקליט הראשון שקניתי בדמי הכיס שלי היה הסינגל 'Rock Lobster' של The B-52's. היו רשומות של מתנות יום הולדת לפני כן, אבל אני חושב שזה היה הראשון שבאמת הוצאתי עליו את הכספים החסכים שלי. ראיתי את קטע הסרט בתוכנית הטלוויזיה ספירה לאחור ואהבתי את ריף הגיטרה ושזה היה שיר טיפשי ומהנה. נתתי אוזן לכל דבר שמציג כל גיטרה שהייתה בטלוויזיה - Devo, Cold Chisel, AC/DC, B-52's. חברי מיטה מוזרים!
2. התקליט האחרון שקניתי
האלבום האחרון שקניתי היה תמיד אישה מאת לורה מרלינג. נהניתי מאוד מהכמה האחרונים שלה והייתי להוט לשמוע את זה מכיוון שהוא מופק על ידי בלייק מילס, שהוא גם אהוב עליי כרגע. זה זיווג ממש סימפטי - השירים והשירה שלה נהדרים כתמיד וסגנון הגיטרה שלה ממש משלים על ידי העיבודים ונגיעות ההפקה בהקלטה.
3. הדבר הראשון שהקלטתי
למדתי קלרינט מגיל שש עד 14 והמורה עבד באוניברסיטת דיקין, בחור בשם טוני יוז. הייתה להם מכונת קלטת סלילים עם שני מסלולים בחדר שהוא לימד בו והוא בטח שם לב לסוג של כישרון למכונות כי הוא נתן לי להישאר אחרי השיעור שלי ולהתנסות בהקלטת דברים עליו ללא פיקוח. הרבה אמון! הייתי בערך בן 12 כשהוא לימד אותי. השירים היו די גרועים, אבל זה נטע בי זרע להנאה מניסויים בהקלטה שפורחת עדיין.
4. הדבר האחרון שהקלטתי
האלבום האחרון שלי נקרא לבד בחברה רעה . הקלטתי ומיקס בעצמי במובלעת במלבורן. מלבד המתופף יוצא הדופן דני מק'קנה שמנגן בשיר אחד והכותבת הפזמונאית אליסון פרייר שרה הרמוניות באותו שיר, ניגנתי הכל בעצמי. ההבדל העיקרי יהיה שיש קצת דיבוב יתר באלבום - קצת באס כאן, קצת פסנתר שם וכו' - בעוד שההופעה היא עניין גולמי ומפושט.
5. התקליט ששינה את חיי
של בוב דילן רצון עז הוא אלבום ששמעתי כשגדלתי. הוא יצא כשהייתי בן שש או שבע והחברים שלי שיחקו בו הרבה בבית ובנסיעות בין מדינות. דילן היה קבוע במהלך חיי. השירים שלו, השירה שלו וחוסר הפחד שלו כאמן כל הזמן בעטו לי בתחת במהלך חיי. אני חוזר לדילן בכלל ולאלבום הזה בפרט כשאני צריך זריקה מהאלוהית. זהו יופי פרוע ובלתי מאולף שהוא לוכד, כולו ספונטניות של צילום ראשון, צליל חברי הלהקה שלומדים את השיר כשהקלטת מתגלגלת.
לבד בחברה רעה יצא עכשיו דרך ABC. ג'ף לאנג מגלם את המרתף ביום שבת 27 במאי.
