
מדברים על רכבת ארוכה - יהיה קשה למצוא להקת מוזיקה עם סוג של מוניטין ואריכות ימים בקריירה שהאחים דובי נהנו מהם בכמעט 50 שנות הרס של רוק אמריקאי קלאסי חדורי פולק.
האחים, שנקראו על שם נטייה משותפת למשותף הצנוע עוד ב-1970, המשיכו במאמציהם המוזיקליים עם המצאה מחדש, ניכוס מחדש וחידוש הסגנון המיוחד שלהם.
החבר המייסד והמאסטר לבחירת האצבעות, פט סימונס, יבקר שוב בחופינו השנה לבלוזפסט ועוד, ובתפנית מקרית של אירועים, יצטרפו אליו המייסד עמיתו טום ג'ונסטון וחברם הלטיני המהולל, קרלוס סנטנה.
'אני חושב שבפעם הראשונה שהיינו באוסטרליה בסיבוב הופעות, בעצם שיחקנו בכמה הופעות עם קרלוס - בפעם הראשונה שהיינו שם, אלוהים, באמצע שנות ה-70 או משהו כזה', אומר סימונס. 'תמיד מרגש. כבוד, באמת. אני מאזין לקרלוס כל כך הרבה זמן, מאז שנות ה-60, וראיתי אותו לא מעט פעמים במהלך השנים. שיחקנו איתו לא מעט הופעות במהלך העשורים האלה, אז זה תמיד ממש כיף'.
סימונס, כולה חמימות ורגועה בגיל 68, אומר שהסטליסטים בימינו מתחלפים בין הלהיטים 'כמו שהם מכנים אותם', מעורבבים עם 'כמה מנגינות מוזרות' למען הסדר הטוב, יחד עם גזרות עמוקות למי שעמד בקצב. עם 14 אלבומי האולפן של הדוביס.
'המוזיקה היא כזו מתנה עבורי, באופן אישי', הוא אומר. 'זה מה שתמיד נהניתי לעשות כל חיי ולעשות את זה, אלוהים, 50 שנה כמעט לתוך הקריירה של הלהקה הזאת זה... אתה יודע, אני מרגיש מאוד מבורך בהקשר הזה'.
תארו לעצמכם את הקשר שנוצר בין אמנים מעל 30 שנה, במיוחד שניים שהכישורים שלהם משלימים כמו סימונס וג'ונסטון.
'אנחנו כנראה יותר מאחים בכל כך הרבה מובנים רק בגלל בילינו כל כך הרבה זמן ביחד', אומר סימונס. 'אני חושב שאמנות ויצירתיות מקרבים אנשים זה לזה יותר ממה שאתה יכול לדמיין, אז אנחנו מאוד קרובים כידידים וכקולגות.'
כמובן, יש יותר בשם מאשר אחווה. מכיוון שתרבות המריחואנה הייתה הליבה של הלהקה מאז הקמתה, והפכה לחיה משלה בשנים שחלפו מאז וודסטוק, אפשר היה לחשוב שמוזיקאי בסדר הגודל של סימונס יתעמר על התואר הישן, אבל נוח לו להישען על הקונוטציות של הלהקה. שֵׁם.
'די הרבה עישנתי רוב חיי, לסירוגין', הוא אומר. 'אני לא מתנגד לקבל מכות - מישהו מציע לי מכה של ג'וינט, אתה יודע, זו לא בעיה עבורי - אבל אני לא מוצא שזה מגדיר את מי שאני, בהכרח. יש אנשים שממש מתעניינים בזה וזה באמת חלק עצום מהזהות שלהם, אני מניח, ומהמציאות שלהם, אבל אני לא אדם אחר כשנסקלים אותי באבנים, לגבי מתי אני לא'.
עבור סימונס, הלגליזציה האחרונה של פוט ב-8 בארצות הברית הייתה פחות או יותר בלתי נמנעת, והעניין שלו בחומרים משנים תודעה הוא נינוח ולא מתחייב. זו רק דרך אחת מיני רבות לעצב את התפיסות של האדם.
'אין ספק שיש שינוי קטן בתודעה שלך כשאתה מתגבר, אבל זה הרבה פחות מאשר אם היו לך כמה זריקות טקילה או משהו כזה', הוא אומר. 'אז המציאות שלך באמת משתנה! אני זוכר שכשהתחלתי לעשן סיר, היה קשה לזהות את העובדה שאפילו נסקלתי. והיו לי כל כך הרבה אנשים, נובלים שמעולם לא עישנו גראס לפני כן, והם מעשנים את זה בפעם הראשונה, ותמיד, כמעט בלי יוצא מן הכלל, אנשים אומרים, 'אני לא מרגיש כלום, מה העניין הגדול, מה אני אני אמור להרגיש?'
'זה כל כך עדין, וזה כל כך שינוי של התודעה שלך שזה לא בהכרח משהו שאולי לא הרגשת בעבר בנסיבות מסוימות. לעתים קרובות כשאנשים יוצרים או הם קוראים רומן, אתה נמצא בסוג של תודעה שונה במונחים של היכן תשומת הלב שלך נמצאת, ואני חושב שזה נכון לגבי עישון סיר'.
באופן טבעי, הסרת הסטיגמה סביב החומר מעלה את המחסומים לשימוש חופשי וחסר עכבות שלו, אבל סימונס רואה בכך חיובי, בהתחשב במחיר החברתי הנמוך יחסית של מריחואנה בהשוואה לרעל של סידני עצמה והגרוע בהרבה: אלכוהול.
'אני חושב שאם רוב האנשים שאולי מתלבטים לגבי מה יכול להיות החוויה הזו או איך זה עשוי להשפיע על התרבות באופן כללי, אם הם הבינו שזה באמת לא משנה משחק, זה לא חיים- מחליף, זו פשוט חוויה רגעית, שרוב האנשים היו הרבה פחות מתנגדים לזה, אתה יודע למה אני מתכוון? במיוחד כשאתה משווה את זה, אתה יודע, לשתות קוקטייל או משהו כזה, ורוב האנשים - הייתי אומר שרוב האנשים, חלק נכבד מהאוכלוסייה - שותים מדי פעם משקה ולא חושבים על זה פעמיים , והם יודעים שזה משנה את התודעה שלהם אבל לא בצורה כל כך שלילית שזה משנה לחלוטין את אורח חייהם'.
כמובן, הטיול האמיתי עבור הקהל האוסטרלי הולך להיות החוויה הכפולה של הוותיקים המנוסים הללו לצד הסגנון הפרוע של סנטנה, יחד עם שאר ההרכב המשתנה של Bluesfest. ומי יודע - אולי כמה משתתפים ברי מזל יכולים לחלוק יותר מסתם מנגינה עם סימונס.
בלוזפססט 2017 , בהשתתפות האחים דובי, פועל ביום חמישי 13 באפריל - יום שני 17 באפריל, בחוות עץ התה של Tyagarah, והם גם מופיעים עם סנטנה בשעה קודוס בנק ארנה , יום חמישי 13 באפריל.